עבודה עברית
אצל מושבניקים חילוניים שבועות זה בעיקר טרקטור מקושט, חבילות חציר, חום אימים, אלרגיות, משחקי מים, ועוגות גבינה. אני מניחה שאיפה-שהוא בבית ספר למדנו ששבועות זה...
לקרוא »במקום שעד לא מזמן קראו לו ״בית״
במקום שעד לא מזמן קראו לו ״בית״גרו צחוק ותקווההוא היה מגדל פרחיםוהיא היתה מורה, אלא מה,מי אם לא תקווה יכולה לגדל את הדור הבא? באותו...
לקרוא »זאת שעושה פיאות
פאניתכזאת שעושה פאותיהודיהכזאת ששומרת מצוותטברייניתכזאת שגרה בעיר ללא הפסקה מהחוםעומדת ומדברת איתיהמושבניקיתכזאת שגרה במטע זיתיםתל אביביתלשעבר אבל זה עדיין בפניםעומדות בחדר מלא ספריםקודשספרי קודש יהודיםהגעתי...
לקרוא »עצמאות ומהות כראוי לעם נבחר
את מכירה אותי,יום העצמאות היה צריך להיות ה-חג שלי,ה-חג של ״להיות ישראלי״,איך כל השנים אני לא מפסיקה לדבר על האהבה לעם הזהולאנשים העצבניים האלה שאני...
לקרוא »הסיפור על מרים מהבית חולים
היא שמה יד על הלחי שלי ואז נישקה את היד, כמו שעושים למזוזה.יש הרגלים של אנשים שמפעימים לי את הלב. במיוחד כשזה אנשים שהכרתי לפני...
לקרוא »מי שמעז לאהוב בקול רם את הארץ הזאת
״זה לא שהוא ציוני, אבל הוא הכי ישראלי שאני מכירה, את מבינה למה אני מתכוונת?״מבינה. מבינה.חומוס, כפכפים, תל אביב, קיץ, צבא, אישה, ילד וכלב מצער...
לקרוא »איך קורים ניסים
אתם זוכרים על מה התחיל הבלגאן של פורים? כתוב:״וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ…כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן…וּמָרְדֳּכַי–לֹא יִכְרַע״ פסדר, שלא יכרע ולא ישתחווה.קח חרב ותוריד לו ת׳ראש.אבל איך הגענו מפה...
לקרוא »הספד למירי
לא הכרנו מספיק זמן שיצדיק את כל הדמעות שבכיתי כששמעתי את הבשורה. סך הכל עבדנו יחד מרחוק, נפגשנו פעמים ספורות, על מה כבר היה לי...
לקרוא »כשאהוב ליבי יצא לסבב חמישי של מילואים
בשבועות האחרונים של חזרת השבויים כל כך נחנקתי מהתמונות והזוועות והמחשבות והיאוש והתסכול, שלא מצאתי מילות נחמה בשבילנו. אפילו לא מילה אחת. רק עצב תהומי....
לקרוא »מכת בכורות
לכל ילד במשפחהיש איזו דפקה,זה ברור,אבל הסיפור,הוא על מכה מספר עשרועל השביעי לאוקטובר..המכה שלנו,הבכורות,לא מוגדרת כיאותאם יוצאים לרגע מהתורהומסתכלים עלינו בשיגרהבְּכוֹרוֹתלא יודעים פשוט להיות.מאז שנולד...
לקרוא »איפה היית כל החיים שלי??
לוחם דובדבן עם כמות שרירים שהיתה מעמידה בפינה כל מדריך בחדר כושר, עומד ומרצה על ״השביעי״. ככה הם קוראים לו, הלוחמים, ״השביעי״. לא צריך להוסיף...
לקרוא »לכו תחבקו איזה חייל
דברים שכתבתי מליבי בתגובה לפוסט המקסים הזה: אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביהדות, היא הבחירה החופשית. יש או אין בחירה?ואם הכל ידוע והרשות נתונה,אז מה נתון?...
לקרוא »כל פעם שהוא חוזר לצבא
הרגע הזהשהם לובשים שוב את המדיםאחרי שצעקת לאלוהיםש-די, אני לא עומדת בזה יותרתוותר,תתחשב,תחזיר אותם הביתה,יצאה לנו הנשמה כבר,והלבמה אתה רוצה??דבר ברור,אני נברא פשוט,לא דוברת אלוקות,העולם...
לקרוא »עכשיו, כשאלוהים עזב
קוראת עדויות של שבים.הלוואי שלא הייתי אדם מאמיןיותר קל לחשוב שאין אלוהיםכשהשטן משתולל ללא מעצורים. הסיבה היחידהשאני לא מתביישת להיקרא יהודיהכשזה האלוהים שלנו,היא שאני רואה...
לקרוא »כנגד ארבעה רגשות עזים דיברה המלחמה
כנגד ארבעה רגשות עזים דיברה המלחמה:פחדגבורהאשמהושאינו יודע את נפשו פחד מה הוא אומר? מה העדות והמשפטים לזה שלא תהיה שואה שלישית? או מלחמת עולם רביעית,...
לקרוא »מה זה שהלב מחסיר פעימה
אני לא כועסת על עצמי יותר.אם התעוררתי ב-2 בבוקר ולא הצלחתי לישון – שיהיה ככה. דמיינתי ילדים באשקלון שקמים מסיוטים בין אזעקות – מתי הם...
לקרוא »מאיר, אני במשבר כתיבה, אל תלך
פעם פעם,כשהייתי קטנה…לפני 9 שנים כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי,שמתי לי להשראה ציטוטים של הסופר האהוב עליאבל מי שמכיר אותי באמתיודע שזה כאין וכאפס לעומת...
לקרוא »העולם שרציתי להשאיר לך
״אַתְּ הדבר הכי טוב שקרה לעולם״ אמרתי לה היום ״אני מקווה שהעולם יהיה ראוי לך ואמא עושה הכל בשביל זה״. . כבר 14 שנה, מאז...
לקרוא »וְהַפרסומאי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת המדיה
הכל התחיל, כרגיל, בגלל אלוהים: וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. ותאמר האישה: ״היי, למה רק לאדם? למה אפליה?״...
לקרוא »מקום לעשות בו פוגרום
– אני לא אראה אותך שבוע, אני טס – לאן? – ורשה – וואלה, טיול שואה? – לא, מסיבת רווקים – ווט דה פ.. מה??...
לקרוא »
עבודה עברית
אצל מושבניקים חילוניים שבועות זה בעיקר טרקטור מקושט, חבילות חציר, חום אימים, אלרגיות, משחקי מים, ועוגות גבינה. אני מניחה שאיפה-שהוא בבית ספר למדנו ששבועות זה
במקום שעד לא מזמן קראו לו ״בית״
במקום שעד לא מזמן קראו לו ״בית״גרו צחוק ותקווההוא היה מגדל פרחיםוהיא היתה מורה, אלא מה,מי אם לא תקווה יכולה לגדל את הדור הבא? באותו
זאת שעושה פיאות
פאניתכזאת שעושה פאותיהודיהכזאת ששומרת מצוותטברייניתכזאת שגרה בעיר ללא הפסקה מהחוםעומדת ומדברת איתיהמושבניקיתכזאת שגרה במטע זיתיםתל אביביתלשעבר אבל זה עדיין בפניםעומדות בחדר מלא ספריםקודשספרי קודש יהודיםהגעתי

עצמאות ומהות כראוי לעם נבחר
את מכירה אותי,יום העצמאות היה צריך להיות ה-חג שלי,ה-חג של ״להיות ישראלי״,איך כל השנים אני לא מפסיקה לדבר על האהבה לעם הזהולאנשים העצבניים האלה שאני
הסיפור על מרים מהבית חולים
היא שמה יד על הלחי שלי ואז נישקה את היד, כמו שעושים למזוזה.יש הרגלים של אנשים שמפעימים לי את הלב. במיוחד כשזה אנשים שהכרתי לפני

מי שמעז לאהוב בקול רם את הארץ הזאת
״זה לא שהוא ציוני, אבל הוא הכי ישראלי שאני מכירה, את מבינה למה אני מתכוונת?״מבינה. מבינה.חומוס, כפכפים, תל אביב, קיץ, צבא, אישה, ילד וכלב מצער

איך קורים ניסים
אתם זוכרים על מה התחיל הבלגאן של פורים? כתוב:״וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ…כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן…וּמָרְדֳּכַי–לֹא יִכְרַע״ פסדר, שלא יכרע ולא ישתחווה.קח חרב ותוריד לו ת׳ראש.אבל איך הגענו מפה

הספד למירי
לא הכרנו מספיק זמן שיצדיק את כל הדמעות שבכיתי כששמעתי את הבשורה. סך הכל עבדנו יחד מרחוק, נפגשנו פעמים ספורות, על מה כבר היה לי

כשאהוב ליבי יצא לסבב חמישי של מילואים
בשבועות האחרונים של חזרת השבויים כל כך נחנקתי מהתמונות והזוועות והמחשבות והיאוש והתסכול, שלא מצאתי מילות נחמה בשבילנו. אפילו לא מילה אחת. רק עצב תהומי.

מכת בכורות
לכל ילד במשפחהיש איזו דפקה,זה ברור,אבל הסיפור,הוא על מכה מספר עשרועל השביעי לאוקטובר..המכה שלנו,הבכורות,לא מוגדרת כיאותאם יוצאים לרגע מהתורהומסתכלים עלינו בשיגרהבְּכוֹרוֹתלא יודעים פשוט להיות.מאז שנולד

איפה היית כל החיים שלי??
לוחם דובדבן עם כמות שרירים שהיתה מעמידה בפינה כל מדריך בחדר כושר, עומד ומרצה על ״השביעי״. ככה הם קוראים לו, הלוחמים, ״השביעי״. לא צריך להוסיף

לכו תחבקו איזה חייל
דברים שכתבתי מליבי בתגובה לפוסט המקסים הזה: אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביהדות, היא הבחירה החופשית. יש או אין בחירה?ואם הכל ידוע והרשות נתונה,אז מה נתון?

כל פעם שהוא חוזר לצבא
הרגע הזהשהם לובשים שוב את המדיםאחרי שצעקת לאלוהיםש-די, אני לא עומדת בזה יותרתוותר,תתחשב,תחזיר אותם הביתה,יצאה לנו הנשמה כבר,והלבמה אתה רוצה??דבר ברור,אני נברא פשוט,לא דוברת אלוקות,העולם
עכשיו, כשאלוהים עזב
קוראת עדויות של שבים.הלוואי שלא הייתי אדם מאמיןיותר קל לחשוב שאין אלוהיםכשהשטן משתולל ללא מעצורים. הסיבה היחידהשאני לא מתביישת להיקרא יהודיהכשזה האלוהים שלנו,היא שאני רואה

כנגד ארבעה רגשות עזים דיברה המלחמה
כנגד ארבעה רגשות עזים דיברה המלחמה:פחדגבורהאשמהושאינו יודע את נפשו פחד מה הוא אומר? מה העדות והמשפטים לזה שלא תהיה שואה שלישית? או מלחמת עולם רביעית,
מה זה שהלב מחסיר פעימה
אני לא כועסת על עצמי יותר.אם התעוררתי ב-2 בבוקר ולא הצלחתי לישון – שיהיה ככה. דמיינתי ילדים באשקלון שקמים מסיוטים בין אזעקות – מתי הם

מאיר, אני במשבר כתיבה, אל תלך
פעם פעם,כשהייתי קטנה…לפני 9 שנים כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי,שמתי לי להשראה ציטוטים של הסופר האהוב עליאבל מי שמכיר אותי באמתיודע שזה כאין וכאפס לעומת

העולם שרציתי להשאיר לך
״אַתְּ הדבר הכי טוב שקרה לעולם״ אמרתי לה היום ״אני מקווה שהעולם יהיה ראוי לך ואמא עושה הכל בשביל זה״. . כבר 14 שנה, מאז

וְהַפרסומאי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת המדיה
הכל התחיל, כרגיל, בגלל אלוהים: וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. ותאמר האישה: ״היי, למה רק לאדם? למה אפליה?״

מקום לעשות בו פוגרום
– אני לא אראה אותך שבוע, אני טס – לאן? – ורשה – וואלה, טיול שואה? – לא, מסיבת רווקים – ווט דה פ.. מה??